Svadhyaya - לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני

הפוסט הזה עולה בזכות הצורך והרצון העמוק לחבר בין מזרח ומערב, בהודיה עמוקה לגורו שפתח בפני רבים מאתנו את המרחב לחיבור הזה, שתמיד היה ותמיד יהיה, ורק היכולת לראות אותו יכולה להביאו לידי מימוש מעשי בעולם.

ככל שהעמקנו בידע של תורת המזרח, כפי ששיבוג'י העביר לנו, וככל שנפתח הלב בזכות התרגול הזה, כך ניתן היה להעמיק גם בפילוסופיה של תורת ישראל ולמצוא את נקודות החיבור.

הפוסט הוא דרך נוספת שנמצאה לנו לומר תודה, ולנסות להרחיב את החיבור הזה בין התורות, זוהי המשימה שניתנה לו על ידי הגורו שלו ולכן זה עובר גם הלאה. ודווקא בעידן הזה, כשכמעט נכפה עלינו, על ידי התקשורת, להיות כפופים לרעיונות שמפרידים ביננו, יותר מאשר לדעות שיכולות לחבר.

לנו זכות הבחירה.

ראיית הנקודות המחברות ביננו אינה משמעה זהות, תמיד יהיו הבדלים שהם המגוון המופלא שיש בבריאה, ואולם כל ההבדלים נובעים ממקור אחד והוא סאטצ'יטאננדה - קיום מוחלט, ידע מוחלט, נועם מוחלט.

אם כן -

סוואדיאיא - המילה SVADHYAYA בנויה מ SVA - העצמי, נשמת האדם ומהמילה ADHYAYA- לימוד, קריאה וזה יכול לרמז גם על תרגול.

זוהי ההנחיה התשיעית בהנחיות המוסר של תרגול היוגה.

לפי פאטנג'לי מהרישי*, הנחיות המוסר של היוגה (יאם וניאם), באות ראשונות, לפני כל תרגול מעשי או אחר של יוגה. לפיו, בכדי להתפתח בכיוון הנכון, עלינו להתכוונן מוסרית.

זה כשלעצמו אינו שונה וניתן לומר שאפילו זהה לתורת ישראל ושאר התורות המונותאיסטיות שבנויות עליה. ישנה הקבלה בין הנחיות היאם וניאם ועשרת הדיברות.

ואיך סוואדיאיא מתחבר לציווי השני בעשרת הדיברות - "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני. לא תעשה לך פסל וכל - תמונה"

יש הגורסים כי על פי המצווה הזו אסור לאדם להעלות על דעתו שיש עוד אלים.

לפי משמעות המילה סוואדיאיא במובנה העמוק, על האדם להעמיק בידע העצמי.

וכאן החיבור בין שתי הנחיות אלה.

העצמי הוא החיבור הישיר אל אלוהים. האחד שאין שני לו.

שני מושגים עליהם מדברים כשמדברים על אלוהים במרחבי היוגה למינהם הם:

האחד SAGUNA BRAHMAN והשני NIRGUNA BRAHMAN.

אלוהים שהוא בעל תכונות רוחניות והשני מופשט, ללא תכונות חומריות.

ציווי השני בעשרת הדיברות מביא את רעיון האלוהות המופשטת, באזור ועידן בו סגדו לפסלים כאלוהות. משה מביא את הרעיון של אלוהים מופשט. NIRGUNA BRAHMAN.

על אף שמשה קיבל את עשרת הדברות באופן ישיר מאלוהים.

מעניין גם שהציווי מדגיש את אלוהים האחד אבל המילה אלוהים היא רבים.

איך ניתן להבין את הפירוש לאור זה? ואיך יכול להיות שהאיסור לפי הציווי בעשרת הדיברות הוא כנגד עבודת אלילים?

לפי היוגה והאמונה הרווחת בהודו, המכבדת את כל הדתות והאמונות, כל האלים והאלות מהווים ביטוי של אלוהים אחד.

הרבה פעמים מכנים את אלוהים כאינסוף. כשאנחנו מנסים לתפוש את המונח אינסוף אנחנו חייבים להיעצר בגבולות ההכרה שלנו. רק האינסוף יכול להכיר את טיבו, ההכרה המוגבלת מטבעה ואינה יכולה אלא לשים את האינסוף בתוך גבולותיה.

ניתן לראות בתרבות ההודית, את הענווה כחלק מההבנה העמוקה בתרבות על מוגבלותה של התפישה ולכן הם מקבלים את ריבוי האלים בתוך האינסוף.

במערב, לפי תורת ישראל שניתנה על ידי משה במעמד הר סיני, האינסוף הזה נכנס תחת השם האחד - אלוהים.

ידע האמת מצוי אצל כל אדם, והוא טמון בעצמי.

"דע את עצמך ותדע את היקום כולו"

זה למעשה שורש שני הציוויים הללו, גם סוואדיאיא וגם לא תעשה לך אלוהים אחרים על פני, משמעו ידע העצמי. באנו לכאן כדי לגלות מי אנחנו, מאיפה באנו, לאן אנו הולכים ולפני מי ניתן את הדין.

האחד יאמין שאלוהים בשמיים, האחר יאמין באימא אדמה, השלישי יניח תפילין, האחר יניח את אלוהים בסמל כזה או אחר. אלוהים עם תכונות או ללא תכונות, הוא עדיין אותו אחד.

ידע העצמי משחרר את האדם מגבולות ההכרה וכך האינסוף יכול להתגלות, על מגוון צורותיו.

האחד שאין שני לו הוא הכל והכל בו ומלוא כל הארץ כבודו.

את זה ניתן למצוא בכתבים, בידע העתיק, ובחיבור בלתי אמצעי אל העצמי. דרך תרגול, כתבים עתיקים ומדיטציה. בדרך אחת או בכולן, אבל המטרה היא ידע העצמי. SELF REALIZATION.

ואז, איך יתכן שיהיה אלוהים אחרים? לא פסל ולא תמונה יכולים להיות האחד הזה, אלא לסמל של רעיון מופשט. כך זה נתפש בתורות המזרח. וכך המזרח נותר קרוב לאלוהים.

נכתב בתורה "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" - מה הכוונה?

סוואדיאיא ולא תעשה לך אלוהים אחרים על פני, שניהם כאחד, פירושם, לימוד ידע העצמי. המערב בדרכו והמזרח בדרכו ולכל אחד הייחודיות ואולם אל לנו לשכוח שבעומק הדברים כולם נמצא האחד שאין שני לו. אלוהים או אישווארה, כשנגיע ליום שנתפוש בכל הגופים שלנו, שרק האחד קיים והשמות הרבים הם רק ביטויים לו, אז ידע העצמי יתחיל להתבסס בנו.

הידע יתגלה בפנינו בזמן הנכון, כשעבודת המודעות הרוחנית תהפוך להיות חלק מטבענו הבסיסי. זוהי עבודת הרצון שאותו יש לכוון.

בהצלחה לכולנו

ואמן עוד בימינו